top of page

מוציאים לנו את הסוכר מהמזון - מה יכניסו במקומו?


משרד הבריאות דואג לילדנו ומפחית את הסוכר במזון – לא בטוח שזה הדבר הנכון לעשות

אם יוציאו את הסוכר ,מה יכניסו במקומו ,כימיקלים ?

אין הורה שלא שמח כשמשרד הבריאות החליט להגן על הציבור מפני כמויות הסוכר שמוספים במזון שלנו ,לרגע אחד שמחתי גם אני , עד אותו הרגע בו חזרתי אחורה לרגע הזה שגרם לתעשיית המזון להכניס אותו לאוכל שלנו והפך אותנו להיות מכורים לסוכר .

בואו נחזור רגע אחורה, בתחילת שנות ה- 60 יצאו מחקרים המוכיחים כי הגורם למחלות לב ,לחץ דם ,כלי דם וכד' הם השומן הרווי, והסוכר , תעשיית הסוכר מייד התגייסה להגן על עצמה ומסמכים היסטורים פנימיים מוכיחים כי אנשיה של התעשייה שילמו לחוקרים מאונ' הרווארד שיוכיחו כי אין קשר בין צריכת סוכר למחלות לב ויתמקדו בשומן הרווי כאשם מרכזי לכל תחלואות .

המחקרים הללו אומצו על ידי הממשל האמריקאי ומכאן יצאה הנחייה להמליץ לאוכלוסיה כולה להוציא את השומן מן המזון ולעבור לתזונת דלת שומן .

המלצה זו עודדה את תעשיית המזון מייד להתיישר עם ההנחיות ולהתחיל להוציא את השומן מן המוצרים המעובדים ולייצר מוצרים דלי שומן ודלי קלוריות שיחשבו בריאים יותר ומכאן החל שימוש נרחב יותר בשמנים מזוככים ( שנחשבו אז טובים מאחר ולא היה בהם כולסטרול) ובשמנים מוקשים המכילים שומן טראנס שבזמנו מרגרינה נחשבה כתחליף טוב יותר שוב מאותה סיבה הכולסטרול .

כאן נוצרה בעייה חדשה , טעמו של מזון ללא שמן איננו טעים ולכן על מנת לתקן את הטעם הוסיפו יותר סוכר למוצרים כדי לחפות על הטעם.

הסוכר הוסיף נפח וטעם למוצר ותוך זמן קצר גרם לכולנו להתמכר אליו .

עם השנים תעשיית הסוכר ביססה את מעמדה היטב בתוך הפוליטיקה האמריקאית והם הצליחו במשך שנים להשאיר את הסוכר כרכיב תמים שאינו מזיק ואפילו גיבו זאת במחקרים וזכו לתמיכה של ראש החוג לתזונה בהרווארד שטען בהתלהבות שסוכר איננו פוגע בבריאות .

וכך הסוכר חדר כמעט לכל מוצר שקיים על המדף ואנחנו אהבנו אותו וצריכתו רק התגברה עם השנים , עד שהתמכרנו אליו .

בשנות ה- 90 שוב קיבל הציבור הנחיות תזונתיות מהממשל האמריקאי בצורת פירמידת המזון .

בניית הפירמידה נעשתה בשותפות עם חברות מזון כמו קוקה קולה ומקדונלדס, תעשיית החלב, תעשיית החלב והחקלאים ולמעשה ייצגה את כל מי שמייצר מזון .

פרופ' מריון נסל מספרת כי לקח שנה עד שמשרדי החקלאות והבריאות הגיעו להסכמה שתהייה מקובלת על כל ענפי התעשייה, דבר המלמד כי למעשה הקשר בין בריאות הציבור לאינטרסים כלכליים קשורים זה בזה והציבור הוא לאו דווקא זה שמרוויח מכך .

בבסיס הפירמידה הומלץ לכל אדם לקבל את רוב המזון שלו מפחמימות מורכבות וגם מזוקקות הבעייה בהנחייה זו היא שלא משנה איזו פחמימה תאכל , בסוף היא הופכת לסוכר בגוף וגורמת לעלייה חדה של אינסולין ורמות סוכר גבוהות בדם כל אילו הם רק חלק מגורמי הסיכון לסוכרת ולמחלות לב ופרט מלשרת את תעשיית החקלאות והמזון האמריקאית היא לא שומרת באמת על בריאות הציבור.

ההנחיה לצרוך 55% מהצריכה היומית מפחמימות הנחייה שלטעמי גבוהה מידי ואיננה מוסיפה בריאות .

בפירמידת המזון הזו השומן עדיין היה רע וצריך לצרוך ממנו כמה שפחות ממנו .

וכמובן שלא שכחו את תעשיית המתוקים ודאגו גם אותם לציין בקצה הפירמידה כאילו ששוקולד או קולה הם אב מזון הכרחי.

10 שנים אחרי פירסום פירמידת המזון הראשונה בריאות הציבור לא השתפרה , להיפך , הציבור בעולם המערבי תחת מגיפת השמנה , סוכרת , סרטן ועוד.

למעשה מה שקרה ,ככל שהציבור קיבל יותר הנחיות ויותר מידע לא חל שיפור במצב הבריאות אלא הפכנו ליותר חולים ויותר שמנים מאי פעם .

מאז עברה הפירמידה עוד כמה שינויים כשהפירמידה האחרונה אותה הרכיבו תזונאים בהרווארד על סמך מחקרים ובלי התערבות גורמים מהתעשייה נראתה שונה לגמרי והרבה יותר ברורה לציבור , היא ניראית כמו צלחת שההמלצה הבסיסית שלה היא לאכול חצי מכמות האוכל בארוחה מפירות וירקות, כלומר אם היינו הופכים את הצלחת לפירמידה הבסיס של הפירמידה היה למעשה פירות וירקות ולא דגנים כמו שפרסם משרד הבריאות האמריקאי.

מעל 100 אלף נחקרים הושוו בין פירמידת המזון הישנה לזו של הרווארד והממצאים הראו בבירור שאנשים שאכלו בהתאם לפירמידה של הרווארד שיפרו את בריאותם .

היום אנחנו מבינים שצריכה גבוהה של פחמימות היא לא טובה לנו , הסוכר נכנס לנו בדלת האחורית במקום השומן והפכנו כולנו למכורים .

הצלחת שלי - הנחיות התזונה החדשות של חוקרי הרווארד

משרד הבריאות רוצה לתקן את העוול הזה ולהוריד את כמויות הצריכה של הסוכר , כביכול מעשה מבורך שמישהוא היה כבר מזמן צריך לעשות , אך לאור ההסטוריה והקשר בין הון לשילטון ההחלטה הזו לא נעשתה בלי שיתוף של לוביסטים ואנשי תעשיית המזון , האם באמת ייצא משהוא טוב מזה? אני לא כל כך בטוחה .

אז מה יקרה לנו עכשיו ?

כולנו נולדנו עם נטייה לאהוב מתוק ולכן הוצאת הסוכר לא תביא את התעשייה לייצר לנו מוצרים פחות טעימים ופחות מתוקים ואת הסוכר יצטרכו להחליף ברכיב אחר .

מה יקרה אם את הסוכר יחליפו – ממתיקים מלאכותיים? .

אין אף מפעל מזון שיסכים להפוך את האוכל שלנו לפחות טעים ואם מכריחים אותו להפחית בשימוש הסוכר מהנדסי המזון יצטרכו למצוא פתרון להפחית את הסוכר מבלי לפגוע בטעם המקורי , איך יעשו את זה ? הנה כמה דרכים :

ממתיקים מלאכותיים מתוקים פי כמה וכמה מסוכר רגיל הנה מס' דוגמאות לממתיקים בשימוש שימו לב שהם מוגבלים בכמות הצריכה שלהם ולכל אחד מהם מיוחסים תופעות לוואי שונות .

סכרין (הסוכרזית ) מתוק פי 300 מסוכר – הנחיית משרד הבריאות אין לצרוך מעל 5 מ"ג לק"ג, ואסור לנשים בהריון .

אספרטיים ( דיאט קולה ) מתוק פי 200 מסוכר – לא יציב בחום צריכה יומית עד 40מ"ג לק"ג.קיימים דיווחים על תופעות לוואי דיכאון חרדה , ראייה מטושטשת , הפרעות במערכת העיכול.

סוכרלוז (סוכרה דיאט)- בין תופעות הלוואי המיוחסות לסוכרלוז: הפרעות במערכת העיכול, אלרגיות, דכאון/חרדה.

כדי שהמוצרים יהיו טעימים והמתיקות לא תורגש ייתכן כי התעשייה תערבב לנו סוגי ממתיקים יחד עם סוכר ובכך תהפוך את המוצר לדל סוכר ודל קלוריות ונטעה לחשוב שהמוצר טוב .

אז מה הבעייה למעשה עם ממתיקים אם הם מאושרים על ידי משרד הבריאות ?

הבטיחות של ממתיקים מלאכותיים .

על אף שממתיקים מלאכותיים מאושרים על ידי משרד הבריאות יש עליהם התויות זהירות חלקם אינם מיועדים לנשים בהריון , לתינוקות , או אנשים החולים במחלות מעיים שונות .

עד היום למרות השימוש בהם לאורך הרבה שנים קיימת מחלוקת בין החוקרים לגבי בטיחותם ותופעות הלוואי שלהם .

לדוגמה, במקרה של ממתיק סוכרלוז ( סוכרה דיאט או ספלנדה ) כאשר בדקו את קצב הספיגה שלו במעיים בדקו זאת על גברים בריאים ואין נתונים לגבי ספיגת הסוכרלוז בקרב תינוקות , ילדים , נשים הרות ,קשישים ולאנשים החולים במחלות מעיים שונות, למעשה לסוג זה של חולים יש סיכוי שהסוכרלוז ידלוף לזרם הדם .

אחת הדרכים לבדוק אנשים הסובלים מתסמונת המעיים הדולפים ,משתמשים בסוכרלוז צבוע רדיולוגית , כך שלמעשה אנשים בעלי מעיים דולפים, שאינם מודעים לכך נמצאים בסכנה כאשר הם צורכים את הממתיק הזה .

עכשיו תארו לכם שפעוטות יתחילו לצרוך סוכרלוז בתוך העוגיות והמעדנים שלהם ?

לאחרונה ק.ב מדענים ממכון ויצמן פרסמה תוצאות ראשוניות של עבודת מחקר הבודקת את הקשר בין תזונה ,מחלות ומיקרופלורה ( החיידקים הטובים במעיים ), התוצאות היו ירידה ברגישות לאינסולין שעלולה להביא לסוכרת .

בדיקה מדוקדקת של ההרכב הגנטי והפעילות המטבולית של חיידקי המעי בעכברים הראתה כי חשיפה לממתיקים מלאכותיים גורמת לשינויים משמעותיים באוכלוסיית החיידקים הטובים ובתפקוד של החיידקים במעי, כולל פעילויות הידועות כגורמות לנטייה להשמנה, לסוכרת ולתסמונת המטבולית בבעלי-חיים ובבני-אדם.

- - ותארו לכם שהצרכנים הגדולים ביותר של ממתיקים הם דווקא הסוכרתיים ....

ומה זה יעשה לילדים שלנו שיקבלו כבר מגיל צעיר ממתיקים בשוקו , במילקי, בעוגיות , במאפים והמוצרים האילו ייחשבו כמוצר בריא יותר ?

ממתיקים מלאכותיים מוגבלים בכמות הצריכה שלהם לק"ג גוף ,האם יצטרכו ההורים להסתובב עם מחשבון לחשב כמה ממתיק מלאכותי קיבלו הילדים שלהם ? מה תעשה אשה בהריון או אשה מניקה ? האם נצטרך לבדוק כל הזמן את רשימת הרכיבים ?

איךנוכל לשלוט עכשיו על כמות הכימיכלים שתיכנס לגוף שלנו ושל הילדים ?

בעייה נוספת הקשורה בצריכת ממתיקים,

מחקרים רבים מוכיחים כי ממתיקים מלאכותיים עובדים על אותם אזורים במח הגורמים לנו לחשוק במזון מתוק, אולם , מכיוון שהם ממתיקים ולא סוכרים הם אינם יכולים להרגיע את האזור הנותן לנו חיזוק כשערכי הסוכר עולים , למעשה, תחליפי הסוכר גורמים להפרשה מועטה של הורמוני שובע דבר הגורם לגוף לדרוש עוד מזון ומכאן לעלייה במשקל , כך למעשה הסיבה שבגינה הוחלט לצמצם את צריכת הסוכר ולמתן את בעיית ההשמנה לא תיפתור אותה כלל אלא יש סיכוי שאף תחמיר אותה .

ואם יחליטו לא להשתמש בממתיקים מהי הדרך "הטבעית"?

הגרוע מכל שימוש בפרוקטוז או בפרוקטוז תירס .

בישראל עדיין השימוש בפרוקטוז תירס איננו נפוץ כמו ברוב המוצרים על המדף בארה"ב.

פרוקטוז מתוק ב 20% יותר מסוכר ,כך שלמעשה מספיק להשתמש בפרוקטוז כדי לחסוך בכמויות הסוכר ולהשאר עם אותו טעם מתוק .

הבונוס העיקרי של תעשיית המזון בשימוש בפרוקטוז שהוא איננו נחשב ממתיק מלאכותי אלא הוא טיבעי לגמרי , ומכאן עלול להיווצר מצב שתעשיית המזון תשתמש במילים כמו ממתיק טיבעי כשלמעשה הנזק ממתיק טיבעי זה הוא גרוע יותר מהסוכר עצמו.

רבים טועים לחשוב כי פרוקטוז הוא בריא או לפחות אינו מזיק אך זו טעות .

מחקרים רבים מייחסים היום את מגיפת ההשמנה , סוכרת , סרטן לצריכה עודפת של פרוקטוז .

פרוקטוז בניגוד לסוכר אינו מעלה את רמות הסוכר בדם וזאת מהסיבה שהוא עובר מטבוליזם שונה מגלוקוז למעשה הפרוקטוז מתפרק בכבד ומעמיס עליו מאוד דבר שגורם לעלייה בשומן בכבד , לעלייה במשקל , בלחץ דם מחלות לב , סוכרת, תינגודת לאינסולין, דמנציה וסרטן .

למעשה פרוקטוז גורם פי 7 יותר נזק חימצוני לתאי הגוף מאשר גלוקוז,הגוף אוגר אותו כשומן ולא מנצל אותו כאנרגיה כמו את הגלוקוז שאותו הגוף מכיר ויודע לעשות בו שימוש .( אלא אם אתה רץ מרתון ואז גם הפרוקטוז ינוצל כאנרגיה).

(לא להבהל אין מדובר על הפרוקטוז שמגיע בפרי טרי בצורתו הטיבעית עם סיבים וויטמינים פרוקטוז זה לא יגרום נזק כמו הפרוקטוז המזוקק).

כולי הערכה לשר הבריאות שאכן פועל לטובת בריאות הציבור ונושא הסוכר הינו נושא חשוב שיש לטפל בו , ההיסטוריה מוכיחה לנו , כי בכל פעם שממשלה ניסתה להתערב לנו בצלחת ולקבוע לתעשיית המזון מה לא להכניס לנו באוכל התוצאות היו הרות אסון .

תעשיית המזון לא מפסיקה להמציא לנו פטנטים , לבלבל את הציבור במילים מכובסות ,המזון שלנו לא יהפוך פתאום לפחות מתוק ,המזון שלנו ישאר מתוק בדיוק כפי שאנחנו רגילים רק במקום לקבל סוכר רגיל נקבל תחליפים מזיקים פעוטות יתחילו לצרוך ממתיקים מלאכותיים דבר שעדיין לא קורה ואין לאף אחד מושג מה תהיינה ההשלכות לכך , ומבלי לשים לב אנחנו רק נהפוך ליותר חולים .

ייתכן שההוראה להפחית בסוכר במוצרי המזון תהייה הניסוי הגדול ביותר שנעשה עד כה על בני אדם .

רגע לפני שמחליטים להוציא לנו את הסוכר מהמזון צריך לבדוק מהן האופציות האחרות הטובות ביותר לתעשייה להשתמש במקום הסוכר, חלוקת מדבקה ירוקה למזונות שמכילים ממתיק מלאכותי עלולות להיות הרות אסון בטווח הארוך , כמו גם שימוש בפרוקטוז .לא צריך להמתין 10 שנים כדי להבין איזה אסון תזונתי שוב קרה לנו .

7 צפיות
bottom of page