יתרונות וחסרונות ברפורמת סימון מוצרי מזון .

החל מה- 1.1.20 תחל רפורמת סימון מוצרי המזון על גבי האריזה .

מה אומרת הרפורמה ?

כל מוצר המכיל מעל ל 5 גר' שומן רווי ב- 100 גר' - יסומן במדבקה אדומה .

כל מוצר המכיל מעל ל 13.5 גר' סוכר ב – 100 גר - יסומן במדבקה אדומה .

כל מוצר המכיל מעל ל 500 מ"ג נתרן ( מלח) ב- 100 גר' המוצר יסומן במדבקה אדומה.

מי המרוויחים ומי המפסידים ?

כאשר מדברים על מזון מעובד חטיפים , ממתקים וכו' ,הסימון למוצרים אילו יעיל מאוד ויכול לסייע בהערכת המוצר . אבל !! ויש אבל גדול, סימון המוצרים פותח פתח גדול למצוא פתרונות לבעיית הסוכר והפתרון הוא לא תמיד טיבעי להלן ההסבר :

סוכר לא רק נותן טעם טעים למזון שלנו הוא גם חלק מנפחו ולכן אם מוציאים או מפחיתים רכיב אחד מהמזון יש צורך למלא את הנפח ולשפר את הטעם .

ולכן יש סכנה שלמוצרים רבים יתווספו ממתיקים מלאכותיים , ולגבי הנפח לרוב התעשייה "מנפחת" מוצר על ידי הוספת קורנפלור או קמחים ניטרליים אחרים , קורנפלור לדוגמה לא יסומן כסוכר אך בגוף הוא מתנהג בדיוק כמו סוכר , הוא מקפיץ את רמות הסוכר על אף שאיננו מתוק כלל , כך שלמעשה נקבל מוצר מופחתת סוכר אך מכיל ממתיק מלאכותי ומעובה במעבים שמעלים את רמות הסוכר , כך הפסדנו פעמיים בעצם .

מה הבעייה עם ממתיקים מלאכותיים ?

ממתיקים מלאכותיים כשמם כן הם , מלאכותיים , הם תוצר של מעבדה הם עלולים לפגוע בפלורת המעיים , לגרום לכאבי בטן ושלשולים , חלק מהממתיקים אף מעלים רמות סוכר בדם ועלולים לגרום לכאבי ראש.

הורים באופן טיבעי לא בוחרים לשים ממתיק מלאכותי בכוס השוקו של הילד שלהם במקום סוכר , אז למה לתת לחברות המזון לעשות זאת ?

תעשיית המזון יודעת לעשות כל מניפולציה אפשרית ולהכניס לנו לתוך המזון רכיבים שלא היינו רוצים למצוא , מוצר כזה עלול לקבל מדבקה ירוקה וכך למעשה לקבל הכשר שהממתק הוא למעשה "בריא"

בעייה נוספת נוצרה עקב הסימון השרירותי והיא שאפשר כבר עכשיו למצוא בחנויות פסק זמן עם סימון אדום , ולידו שוקולד מריר 70% מוצקי קקאו גם הוא עם מדבקה אדומה . האם ניתן לשים את שני המוצרים האילו בסל אחד ? האם ילד שרואה את שני המוצרים הללו יידע לעשות את האבחנה בין שוקולד מריר לפסק זמן ? – את מי מהם יעדיף אם משרד הבריאות שם אותם באותה קטגוריה ?

סימון השומן .

גדלנו על כך ששומן רווי הוא מסוכן ולא בריא לנו , אולם מחקרים חדשים מראים כי דווקא צריכת פחמימות היא המזיקה לנו לנו ביותר ולא צריכת השומנים כפי שהתקבעה המסקנה משנות ה- 70 .

למעשה , שמן קנולה , שמן סויה - המכילים כמות רבה של אומגה 6 ואינם נחשבים לשמנים בריאים , לא יקבלו מדבקה – לעומת זאת שמן קוקוס העשיר שומן רווי ואין שום מחקר המוכיח כי הוא מזיק לבריאות יקבל מדבקה אדומה .

שמן קוקוס – שמן שאינו מתחמצן בקלות לעומת שמן סויה מהונדסת גנטית המגיעה מזוככת ללא אנטי אוקסידנטים שמן שלא הייתי מכניסה כלל למטבח , ייחשב יותר " בריא" משמן הקוקוס" .

טחינה – תקבל מדבקה אדומה , כאן למעשה יש קודם כל התעלמות מוחלטת מהטחינה כמזון שלם המכיל , סידן , ברזל, חלבון, מגנזיום , אנשים שאין להם ידע תזונתי נרחב עלולים להוציא את הטחינה מהתזונה שלהם בגלל המדבקה האדומה ולהכניס במקומה נאמר מילקי? שאיננו מקבל סימון אדום .

ודבר אחרון שהוא לדעתי החשוב ביותר.

סימון המזון מגיע מרצון לשרת את הציבור ולמנוע מתעשיית המזון להשתולל עם כמויות הסוכר , המלח והשומן במזון ,הבעייה נוצרת כאשר מוצרים בריאים נופלים לתוך קטגוריה עם מוצרים מזיקים , דוגמת הטחינה השוקולד המריר, שמן הקוקוס ועוד, בנוסף הסימון יוצר WALK OF SHAME , יש מצב שנרגיש בושה על שאנחנו קונים מוצרים עם מדבקה אדומה , מה זה אומר עלי כהורה כאשר אני כרגע מתהלך בחנות עם סל ובתוכו מוצרים מוכתמים באדום ? האם נצטרך להרגיש בושה על שאנחנו בוחרים להכניס הבייתה מוצרים אסורים / אדומים ?

מה צריך לעשות ?

1. חשוב מאוד מאוד מאוד , לקרוא את רשימת הרכיבים , לפני שאנחנו קופצים לקנות מוצר עם מדבקה ירוקה , שימו לב לרשימת הרכיבים שהמוצר מכיל , הרכיבים מסודרים בסדר יורד התכולה הרבה ביותר של הרכיבים בתחילת הרשימה והכי מעטה בסופה , שימו לב האם המוצר מכיל ממתיק מלאכותי / או חיקוי אחר, איזה שמן מכיל המוצר שמן צימחי כמו קנולה ושמן סויה או שמן קוקוס או זית או חמאה ( שעדיפים בהרבה) .

2. אינני חושבת שצריך לפחד ממוצרים עם שומן רווי , לדעתי שומן טראנס מסוכן ומזיק הרבה יותר והוא זה שצריך לקבל מדבקה אדומה בלבד ולא מוצרים המכילים חמאה .

3. שימו לב שקולה מקבלת סימון אדום לעומת זאת דיאט קולה לא מקבלת סימון כלל.

4. מתי כן להתייחס לסימון ברצינות – כאשר קונים חטיפים ודגני בוקר.